דחייה חברתית - למה זה קורה ואיך אפשר לסייע

למה זה קורה ואיך אפשר לעזור?

בערך אחד מכל ארבעה ילדים בין הכיתות ד'-ט' סובל מדחייה חברתית. בספרות מדווח כי 10% מהילדים בכל כיתה הם דחויים כרונית, 47% מהם נקלעים לעיתים בשל נסיבות שונות לאירועים של חרם, הצקות, התעלמות, נידוי, השפלה ופגיעות גופניות הגורמים להם לחוויות של דחייה, ו -53% מהם לוקחים חלק בדחיית אחרים או צופים באירועי דחייה מן הצד ומושפעים מהם. דחייה חברתית היא אחת החוויות הקשות שילדים ונוער יכולים להתמודד איתן. כאשר ילד מרגיש שאינו מתקבל על ידי חבריו לכיתה או קבוצת השווים, זה עלול להוביל לתחושת בדידות עמוקה ולפגיעה בביטחון העצמי. במצבים רבים, ילדים אלו מוצאים עצמם מחוץ למעגלים חברתיים חשובים, ומתקשים לשנות את המצב.

מה גורם לדחייה חברתית?

דחייה חברתית יכולה להיגרם מסיבות שונות, ולעיתים היא תלויה באינטראקציה מורכבת בין הילד לסביבתו. מאפיינים כמו : ביישנות, קושי להבין רמזים חברתיים, תוקפנות או נסיגה חברתית עשויים להקשות על יצירת קשרים. גם סיבות חיצוניות, כמו מראה חיצוני, נכות, תחומי עניין שונים או רקע תרבותי שונה עלולות ליצור קושי בקבלה על ידי קבוצת השווים.

ההשלכות של דחייה חברתית בגיל בית הספר היסודי והתיכון

דחייה חברתית בגילאי ביה"ס היא חוויה מטלטלת שיכולה להשפיע על מגוון תחומים בהתפתחות הרגשית, ההתנהגותית והחברתית של הילד או המתבגר. ההשלכות של מצב זה עשויות להיות קצרות טווח או ארוכות טווח, ולהשפיע על הבניית הזהות העצמית, הדימוי העצמי, ואפילו הבריאות הנפשית בבגרות.

השלכות רגשיות

דחייה חברתית עשויה להוביל לתחושות של בדידות, חוסר ערך ובושה. ילדים ומתבגרים עשויים לפתח חוויה פנימית שהם אינם ראויים לאהבה או שייכות, דבר שיכול להוביל למצבי רוח ירודים, חרדות ואף להתפרצות של דיכאון. חלק מהנפגעים עלולים להימנע ממצבים חברתיים כדי להגן על עצמם מפני תחושות הדחייה, מה שמעמיק את הבדידות.

השלכות אקדמיות

לדחייה חברתית יש השפעה ישירה על תפקוד אקדמי. תחושות של דיכאון או חרדה יכולות לפגוע ביכולת להתרכז וללמוד. בנוסף, חוויות של בריונות או דחייה בבית הספר עשויות לגרום להימנעות מהגעה לבית הספר, מה שמוביל לפערים בלמידה ולהישגים נמוכים.

השלכות התנהגותיות

דחייה חברתית קשורה להתנהגויות חברתיות שליליות דוגמת ריבוי קונפליקטים, תוקפנות, היפראקטיביות או צורות לא בשלות של משחק חברתי וקוגניטיבי

התנהגויות סיכון

מתבגרים החווים דחייה חברתית עשויים לחפש דרכים להשיג אישור חברתי באמצעות התנהגויות סיכון, כמו נשירה, שימוש בסמים ואלכוהול, עיסוק בפעילות עבריינית או התנהגויות מסכנות אחרות.

השלכות ארוכות טווח

חוויה של דחייה חברתית יכולה להשפיע על התפתחות האישיות ועל הבריאות הנפשית בבגרות. אנשים שחוו דחייה חברתית בילדותם נוטים להיות פגיעים יותר לפיתוח הפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה גם בבגרות. הם עשויים לפתח קושי ביצירת קשרים זוגיים ולקויות במערכות יחסים בעבודה.

השפעה על זהות ודימוי עצמי

הדחייה החברתית מערערת את תחושת הערך העצמי של הילד או המתבגר. במקרים רבים, ילדים מפתחים דימוי עצמי שלילי ואמונות מגבילות על היכולת שלהם להצליח או להיות אהובים. הדבר יכול לחבל באמונה העצמית ובשאיפות שלהם בעתיד.

איך אפשר לעזור?

טיפול קבוצתי הוא אחת הדרכים האפקטיביות להתמודדות עם דחייה חברתית. בקבוצה הטיפולית, הילד מקבל הזדמנות ליצור קשרים חברתיים, לתרגל תקשורת ולהתמודד עם סיטואציות חברתיות בסביבה בטוחה ותומכת. הקבוצה מאפשרת לילדים להתנסות בתפקידים חברתיים שונים ובאינטראקציות שונות ומגוונות שיכולות לאפשר להם הזדמנות לצאת מהתפקיד החברתי אליו התרגלו. במרחב הקבוצה הילדים לומדים אחד מהשני על עצמם ועל יחסים בינאישיים. שני הפסיכולוגים שמנחים את הקבוצה מתווכים לילדים ולקבוצה סיטואציות ומסייעים להם להתגבר על קונפליקטים או משברים. בקבוצה נלמד לתקף את הרגשות שלנו ושל הסביבה, גם אם הרגשות לא נעימים ואפילו כואבים, נחזיק את התקווה שהשינוי יכול לבוא, נאתר ביחד קשיים ספציפיים במיומנויות חברתיות וננסה להשתפר בהם ונלמד כישורים חברתיים חשובים. בנוסף, הדרכת הורים מסייעת להורים להבין את עולמו החברתי של הילד ולתמוך בו באופן פעיל בדרכים שונות.

דחייה חברתית אינה חייבת להיות חוויה מעצבת-חיים. עם הכלים והתמיכה הנכונים, ילדים יכולים להתגבר על האתגרים, לפתח ביטחון עצמי ולהשתלב במעגלים חברתיים משמעותיים.